עוגת ביסקוויטים של סבתא מרים. או זכרונות ילדות

עוגת הביסקוויטים של סבתא, אין יותר טובה ממנה (צילום: שרון היינריך)

והיה טקס אחד שחיכינו לו כל כך. סבא עומד במטבח שברחוב יותם, על הכיריים מונח סיר אלומיניום פשוט, גדול ממדים. סבא יוצק לתוכו שכבה נדיבה של שמן ומצית את הלהבה. בשלב הזה, הכניסה אל המטבח אסורה, מקשיבים לגרעיני התירס היבשים נשפכים אל הסיר ויודעים שעוד מעט יגיע השלב האהוב עלינו. חסרי סבלנות ממתינים בסלון ומשקיפים על עץ הקלמנטינות הפורח, לידו עץ המשמשים שהפך אותנו לבעלי אוסף הגוגואים הגדול בבית הספר ומסביבם גינה ירוקה ומטופחת שהנדס ויקטור השכן מלמטה. ואז מתחיל הצליל שמסמל את הריצה למטבח. "פק" "פוף" "פק". אנחנו דוהרים אל המטבח, משאירים את סבתא עם "היפים והאמיצים" ומתחילים להשתולל. סבא משאיר את סיר הפופקורן פתוח לחלוטין ובמקום שהגרעינים המתפוצצים יתקלו במכסה, הם עפים על הרצפה הנקייה (!). אנחנו אוספים אותם בהתלהבות, מכרסמים ומנסים לתפוס אותם באוויר, לפני הנחיתה על הקרקע.  ילדות.

סבא היה מנהל מזון ומשקאות של הבית. גולש, קרומפלי, חצילים, כבד קצוץ, כרוב ממולא, מה לא היה בארסנל ההונגרי שלו. סבתא, פחות עסקה בבישול וגם אכלה כמו ציפור, אבל היו לה כמה עוגות מנצחות שהמתיקו לנו את הפפריקה ששלטה במטבח. אחת מהן, טורט קרם אגוזים הייתה עוגת יום ההולדת שלנו. כל כך אהבנו אותה, עד שלעתים היא גנבה את ההצגה לגולש. אבל העוגה המנצחת הייתה ללא ספק עוגת הביסקוויטים, עוגה פשוטה כביכול, אך כזו שאי אפשר להפסיק לאכול. בימים חמים, היינו מבקשים ממנה להכניס אותה למקפיא ולאכול אותה חצי קפואה, ובימים בהם התמזל מזלנו והיינו בבית ברחוב יותם בזמן הכנתה, טרפנו ממנה עוד לפני שהגלזור (שלא תגידו ציפוי) התקשה. אז, היה החום המתוק הזה נוזל על שכבות הביסקוויטים והקרם וכל ביס שלקחנו ממנה היה טוב יותר מקודמו, זו גם הסיבה שפשוט לא הפסקנו לאכול אותה.

סכנה אמיתית ומוחשית (צילום: שרון היינריך)

לשמחתי, כשבגרתי, החלטתי לבקש מסבתא את המתכון והוא מלווה אותי לאורך השנים, אם בארץ ואם בפריז. בבירה הצרפתית הוא מחזיר אותי לילדות ומקבל טוויסט מקומי כשהפתי-בר (בצרפתית: חמאה קטנה) האמיתיים מככבים בו. את הפתי-בר המציאה חברת LU המפורסמת בשנת 1886, בעיר נאנט. היום יש וריאציות רבות למוצר הבסיסי הזה, אבל ביסקוויט הפתי-בר המקורי שייך ללא עוררין לחברת הביסקוויטים המפורסמת ביותר בצרפת, אם לא בעולם.

אז אם אתם חובבי עוגות ביסקוויטים, העוגה הזו הולכת לשנות לכם את התפיסה לגבי הקינוח המנחם הזה. בלי אינסטנט פודינג, אבל עם תערובת מעולה של גבינה לבנה ושוקולד מומס שהופכת את טעמה של העוגה לחמוץ מתוק ממכר. ראו הוזהרתם :-)

עוגת הביסקוויטים של סבתא מרים

תבנית בגודל (22X30ס"מ)

חומרים:

600 גרם ביסקוויטים

200 גרם חלב 

רום אמיתי לפי הטעם

100 גרם שוקולד מריר

200 גרם (כוס) סוכר

50 גרם חמאה חתוכה לקוביות

3 ביצים M מופרדות

500 גרם גבינה לבנה 9%

גלזור:

רבע כוס מים

60 גרם (6 כפות) סוכר

30 גרם (3 כפות קקאו) משובח

100 גרם חמאה חתוכה לקוביות

הכנה:

1. טובלים שליש (200 גרם) מכמות הביסקוויטים בחלב עם רום, מסדרים על תחתית התבנית.

2. בסיר קטן ממסים שוקולד מריר, סוכר וחמאה. אם יש צורך והתערובת סמיכה מדי, מוסיפים 2-3 כפות חלב.

3. מסירים מהאש וטורפים פנימה בהדרגה 3 חלמונים. חשוב מאוד לטרוף היטב על מנת שהחלמון לא יקרש.

4. בקערת מיקסר שמים את החלבונים. מרכיבים את קרס ההקצפה על ראש המיקסר, ומקציפים לקבלת קצף יציב.

5. מוסיפים לתערובת השוקולד והחלמונים את הגבינה הלבנה ומערבבים לקבלת תערובת אחידה. מקפלים פנימה את החלבונים.

6. יוצקים חצי מהתערובת על השכבה הראשונה של הביסקוויטים ומשטחים.
7. טובלים חצי מכמות הביסקוויטים שנותרו (200 גרם) בחלב עם רום, מסדרים על שכבת התערובת הראשונה. יוצקים את החצי השני של התערובת על הביסקוויטים, ושוב טובלים את שארית הביסקוויטים ומסדרים מעל התערובת.
8. מכניסים למקרר עד להתייצבות.
9. גלזור: בסיר קטן ממסים מים, סוכר וקקאו. מסירים מהאש ומוסיפים קוביות חמאה. מערבבים עד להמסה מלאה ויוצקים על העוגה. מכניסים שוב למקרר עד להתייצבות הגלזור. טורפים!

*טיפ: אפשר להקפיא את העוגה ולאכול אותה קפואה, מעדן שקשה לתאר במילים, צונן ומתאים במיוחד לימי הקיץ החמים.

מישהו? חתיכה? (צילום: שרון היינריך)

בתיאבון
שרון