Pages

TARTE AU CHOCOLAT - Jacques Genin’s famous simple chocolate tart: The recipe

(Can't stop eating it (photo: Sharon Heinrich
The monsieurstrains the hot cream into the silver bowl holdingthe chocolate. He waits a bit, letting the chocolate begin to soften into the cream before he sticks the spatula into the middle. With gentle circular movements and without pulling the spatula out, he mixes the chocolate. He does this slowly and gently, taking care not to let air bubbles get mixed into the ganache. His eyes don’t budge from the cream, which is gradually turning darker and darker with each movement of the spatula. After a few minutes of persistent stirring, the rich brown color takes over, and the bowl’s contents transform into smooth and glossy ganache.

This ganache is, in fact, the filling of Jacques Genin’s famous chocolate tart, which is representative of Genin’s pastry-making philosophy and practice. Not one for decorations, food coloring, or innovative techniques, he takes classics to the extreme, turning them into exquisite delicacies. Despite its simplicity, his chocolate tart is his greatest. It’s made up of superb flaky dough and rich chocolate ganache—no additives or extra layers or textures besides the delicate crackle of the golden pastry and the dense, soft layer of the dark chocolate ganache on top.

(So simple and so good (photo: Sharon Heinrich


Jacques Genin’s Tarte au Chocolat
Makes 2 rings (20 cm in diameter, 2-3 cm high)

Ingredients:
Pastry Dough:
25 grams almond meal
100 grams confectioner’s sugar
2 grams salt
250 grams flour
140 grams cold butter, cubed
1 medium egg, lightly beaten

Dark Chocolate Ganache:
440 grams heavy whipping cream
400 grams dark chocolate (66% cocoa; Genin uses Valrhona’s Caraibe)

Preparation
1 In the bowl of a stand mixer, combine almond meal, confectioner’s sugar, salt, and flour. 
2. Using the paddle attachment, mix on low speed, then add the butter and mix until it resembles coarse meal (sablage). You also can do this in a food processor or by hand, crumbling the butter into the flour mixture until coarse and sandy in texture.
3. Switch to the dough hook and add the egg. Mix until the ingredients come together into a ball of dough. Remove from the mixer bowl and knead briefly on your work surface until well combined.
4. Lightly sprinkle the top and bottom of the ball of dough with flour (be sure to flour both sides!), put it between two sheets of parchment paper, and lightly flatten it into a disk (don’t roll it out completely). Transfer the dough, with the paper, to the refrigerator and chill for 1 hour.
5. Remove from the fridge, and roll out the dough to a thickness of 2 mm.
6. Line the rings with the dough, making sure that the sides are fully filled in and straight so that they don’t collapse during baking. Using a knife, gently trim the overhanging edges.
7. Freeze the dough-lined rings for about half an hour.
8. Preheat the oven to 160 degrees Celsius, and place the dough-lined rings on a baking sheet lined with parchment paper.
9. Bake for 14 minutes. Remove from the oven and using folded paper towels or a clean dishtowel, remove the air bubbles that formed on the crust’s base by pushing the dough down. Return to the oven for another 3 minutes. Take out andremove the ring molds. Place the crusts on a rack and bake for another 5 minutes, until golden-brown and no longer pale at all. This last step is very important as it allows the pastry to acquire that golden color Genin loves so much.
10. Remove the baked crusts from the oven and cool on a rack.
11. Put the chocolate in a large bowl.
12. In a medium pot, heat the cream until almost boiling. Remove from heat and strain the cream into the bowl with the chocolate. Let the mixture sit for 2 minutes before stirring.
13. Using a spatula, slowly and gently begin to stir together the chocolate and cream. Keep the spatula in the center of the bowl, touching the bottom, without lifting it out, so that air bubbles aren’t incorporated in. You should be stirring slowly and carefully for a few minutes, until you have a glossy ganache with no air bubbles.
14. Pour the ganache into the crusts, almost to the top of the edges. Cool to room temperature, and serve that same day. The tarts can be stored in the fridge for up to 2 days, but they’re best when fresh. 

(So are you going to bake it? (photo: Sharon Heinrich


BON APPETIT!
Sharon

סיכום שנת 2016 של PARIS CHEZ SHARON

שהשנה הבאה תהיה לפחות כמו קודמתה (צילום: שרון היינריך)
כל שנה מגיע הרגע הזה בו אני מסכמת את השנה שחלפה, השנה מדובר באחת השנים המיוחדות בחיי גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית. אני חושבת שהשנה הבנתי יותר ויותר כמה עצום כוחו של חלום, חלום שמגשימים וממשיכים לפתח אותו עוד ועוד. השנה החולפת הייתה שנה של שיאים, מפגשים מדהימים עם שף פטיסיירים, הגעה עם שף פטיסיירים צרפתיים לישראל, השתתפות בתוכניות טלוויזיה, שיפוט במשימות גמר של בית הספר "פרנדי" שנחשב לטוב ביותר בפריז בתחום הפטיסרי, מאות סיורים אתכם, אנשים מדהימים, שמגיעים אלינו מדי יום ונותנים לנו להוביל אתכם בשבילי הלב שלנו דרך בוטיקי הפטיסרי, השוקולטרי ומחוזות הקולינריה של פריז.

פינות אצל נועה תשבי בתכנית
והיה גם את היום הזה, ה 16.9.16, בו עמדנו גלי ואני מול סגנית ראש עיריית הרובע שלנו והבטחנו אחת לשנייה שנהיה ביחד כל החיים, בטוב וברע. קשה לי לתאר לכם כמה היה המעמד מרגש, אני חושבת שחלק גדול מכם ראה את האירוע ב"לייב" (נפלאות הפייסבוק) ורבים כתבו לנו שהם דמעו אתנו. אני לא יודעת אם אתם מכירים את הסיפור, אבל גלי ואני נפגשנו בסיור ממש לפני 4 שנים. גלי, אז מנכ"לית של חברת מחקר בינלאומית בישראל, הייתה בנסיעת עבודה למרוקו ובדרך חזרה עצרה בפריז לכמה ימים. בסיור גילינו שיש לנו הרבה מן המשותף, שתינו בעלות תשוקה אדירה לתחום הקולינריה, שתינו חלמנו ולא תמיד זכינו להגשים, נולדנו באותו תאריך לועזי (18.2), לא באותה השנה ובהמשך גילינו שגם נולדנו באותו תאריך עברי (אהבה נופלת מהשמים תאמינו לי). בסיור גם סיפרתי לגלי שנראה לי שהגיע הזמן לחזור לישראל, להכיר בן זוג ולהקים משפחה כמו שכתוב בספר, אבל אז התאהבנו אחת בשנייה. פשוט כך. מאז חלפו הרבה מים בסיין, מעבר של גלי לפריז, פיתוח משותף של העסק שלנו, נסיעות לכל מיני מקומות מרתקים ובעיקר חברות ואהבה גדולה.

קארל מרלטי מבקר בפעם הראשונה בישראל (צילום: שרון היינריך)
ולמה אני מספרת לכם את זה? גם כדי שתכירו קצת יותר, אבל גם כדי שתבינו שמאחורי כל הדבר הזה שנקרא PARIS CHEZ SHARON עומדות היום שתי בננות שעושות הכל מאהבה, מתשוקה לתחום ומרצון להגשים עוד ועוד חלומות. אני מאמינה שכאשר עושים מה שאוהבים אין גבול, תראו מה קרה לי...הסיורים שהם היום העסק שלנו, הביאו לי גם אהבה :-)

ואחרי הנימה האישית, הנה מצעד הפוסטים שהכי אהבתם לאהוב השנה. לא מפתיע שכל הפוסטים הם כאלו שיש בהם מתכונים, למרות שלדעתי האישית הפוסטים המרתקים ביותר הם אלו המביאים את מאחורי הקלעים של מעבדות הפטיסרי בפריז. אבל עם תוצאות אי אפשר להתווכח :-)

אהובת לבי (צילום: שרון היינריך)


לפני המצעד, חביבת הקהל
פורסמה ממש בסוף השנה ותוך יום הפכה להיות חביבת הקהל. הוצאתי אותה מהמצעד כי היא לא ליוותה אותנו לאורך כל השנה וחשבתי שיהיה הוגן לתת לה מקום מיוחד משלה. מבין כל הקינוחים המרהיבים שאתם רואים אצלי בבלוג, מסתבר שעוגה בחושה היא היא המלכה האמיתית




מקום 10 



מקום 9



מקום 8



מקום 7



מקום 6



מקום 5



מקום 4



מקום 3



מקום 2



מקום 1

כמה מילים אישיות לפני שאתם נכנסים למתכון. את המתכון הזה העלתי בערב יום השואה. החלטתי שאת ההנצחה של סבא וסבתא שלי אעשה בצורה מעניינת, צורה שנוגעת באנשים רבים, פחות עצובה, יותר עם תקווה. והנה, הפוסט האישי הזה שבו המתכון לעוגה שסבתא שלי ניצולת השואה הייתה נוהגת להכין לנו, הוא הפוסט האהוב עליכם השנה. יש משהו מדהים בבחירה הזו, אין דרך מיוחדת יותר לדעתי להנציח זכרו של מישהו, אלא במתכון. תודה לכם :-)



תמשיכו לבקר, אתם הסיבה שאני כאן :-)
שלכם
שרון

MARBLE CAKE עוגה בחושה הכי לא פריזאית שהכנתי לממוש

עוגה פשוטה כל כך ומנחמת (צילום: שרון היינריך)
מוקדם בבוקר, רק אני נמצאת במשרד, מנסה למקסם את השעה הזו בה יש שקט יחסי ואני יכולה לעבוד על דברים דחופים מהלילה. כן כן, פעם עבדתי ממש במשרד, כזה עם ביפר וסלולארי ומנהלים ודיונים וחברים מקסימים ועוד הרבה. בשעה הזו של הבוקר הייתי גם נערכת למפגש הבוקר עם העמיתים לעבודה. חלקם לא ישנו, חלקם אחרי לילה של חפ"ק, אחרים לפני יום ארוך. בשעה הזו הייתי מכינה את העגלה הלבנה שסדרו לי החברים מהלוגיסטיקה ליד החדר. הייתי מניחה עליה את העוגה שהכנתי בלילה, או לפנות בוקר (ככה זה כשעובדים סביב השעון) ומחכה שראשוני העובדים יגיעו. לאט לאט היו כולם מגיעים לברך בבוקר טוב, מצטיידים להם בקפה ופרוסת (או פרוסות) עוגה ומתחילים את היום שלעולם לא ניתן היה לחזות אם, מתי וכיצד יסתיים. בתקופה כזו, גם מתוקים הם סוג של נחמה.

מדי פעם מגיעים אלי חברים מהמשרד ההוא לסיורים קולינריים בפריז, מעבר לסיפורים ולהתעדכנויות כולם מזכירים לי את העוגות של הבוקר שכל כך חסרות להם. כיף לדעת שבימים של עבודה ללא גבולות, הצלת חיים והקרבה עצומה, אנשים התנחמו במתוקים שלי. היום הקינוחים שמקיפים אותי הם ברמה הגבוהה ביותר בעולם, ועדיין, כשגלי רוצה להתנחם היא תמיד מעדיפה את אחת העוגות הפשוטות שלי, אלה שעדיין נראות כמו עוגה ומחזירות אותנו תמיד לילדות. כך יצא שאתמול גלי טענה שמזה זמן רב לא הכנתי לה את העוגה החומה-לבנה. זה שם קוד כזה לעוגה שבעבודה ההיא קראו לה חבריי לקורס הבסיסי, "המוחדרת". למה מוחדרת? משום שהיו ימים קשים, בהם המתוק לא הספיק והיינו זקוקים למתוק מתוק, או אז הוספתי לעוגה גם חתיכות שוקולד גולמי באמצע האפייה והחדרתי אותן בעדינות לאורכה של העוגה. לא היו מאושרים מאלו שזכו בחתיכה מוחדרת.

בבירת הפטיסרי העולמית, לעתים כמהים לעוגה בחושה (צילום: שרון היינריך)
אז כמובן שאפיתי לגלי (אפשר לגלות לכם שהיא מכונה ממוש), ואז העליתי לפייסבוק את התמונה והבקשות למתכון לא מפסיקות להגיע. זה מחמיא מאוד וגם מפתיע, למה מפתיע? כי מדובר בעוגה בחושה די בסיסית שנראה לי שכל אחד יודע להכין, נכון שהיא מאוד מאוד אוורירית וגם עסיסית יחסית במקביל, אבל מדהים שבסופו של דבר כולנו רוצים לאכול את העוגות הפשוטות, אלו המכונות בצרפתית פשוט CAKE או "עוגות נסיעה" משום שאינן דורשות קירור. אז הנה המתכון שכל כך ביקשתם, תקראו לה איך שתרצו - חומה-לבנה, שיש, MARBRE (בצרפתית), MARBLE (באנגלית) ואם תרצו אז המוחדרת בשרונית.

עוגה בחושה חומה-לבנה הכי לא פריזאית
תבנית אינגליש קייק גדולה 30X10

חומרים:
120 גרם שוקולד מריר
2/3 שני שליש כוס שמנת מתוקה (אפשרי גם לשלב חצי מהכמות חלב וחצי שמנת מתוקה)

150 גרם חמאה רכה
כוס סוכר
3 ביצים (M)
2/3 שני שליש כוס שמנת מתוקה (אפשרי גם לשלב חצי מהכמות חלב וחצי שמנת מתוקה)
גרגרים מחצי מקל וניל (לא חובה, אם החלטתם להוסיף את הגרגרים יש להוסיפם לשמנת)
2 כוסות קמח תופח

*לגרסה"המוחדרת" יש להצטייד בעוד כ 10 קוביות שוקולד על פי בחירה.
*לתוספת גנאש שוקולד מריר: 180 גרם שוקולד מריר, 200 גרם שמנת מתוקה.

משויישת היטב (צילום: שרון היינריך)

הכנה:
1. מחממים תנור ל 180 מעלות, משמנים ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
2. ממסים בסיר על אש קטנה שוקולד ושמנת, מניחים בצד לצינון.
3. מערבלים במיקסר (אפשר גם בידני) חמאה עם כוס סוכר.
4. מוסיפים בהדרגה ביצים ומערבלים עד שהן נטמעות בתערובת.
5. מוסיפים לסירוגין קמח ושמנת עם וניל, מערבלים רק עד שהקמח נטמע בתערובת, יש להימנע מערבול יתר כדי שהעוגה לא תצא קשה ודחוסה מדי.
6. מעבירים כ 5-6 כפות מהתערובת הלבנה אל השוקולד המומס ומערבבים לקבלת תערובת אחידה.
7. יוצקים את התערובת לתבנית משומנת ומרופדת בנייר אפייה, משטחים את התערובת.
8. מעל התערובת הלבנה יוצקים את תערובת השוקולד. מערבלים קלות ליצירת מראה שיש.
9. אופים כ 40 דקות, על העוגה להתקבל יציבה, אך לא יבשה מדי. 
*לגרסה"המוחדרת", אחרי כ 20 דקות אפייה יש לפתוח בעדינות את התנור, וכשהעוגה בתנור לנעוץ בזהירות לאורך העוגה את קוביות השוקולד, לסגור את דלת התנור ולהמשיך באפייה. יש לבצע שלב זה בזריזות כדי לא להפריע למהלך האפייה.
*לתוספת גנאש שוקולד: מביאים שמנת לסף רתיחה, יוצקים על השוקולד ומערבבים לקבלת גנאש חלק. יוצקים על העוגה.

בתיאבון :-) (צילום: שרון היינריך)

חורף חמים!
שלכם
שרון

CARL MARLETTI מבקר בישראל ומתחבר לשורשיו היהודיים

עולם הקינוחים חוצה יבשות (צילום: שרון היינריך)
צוות הקונדיטוריה של מיקי שמו נרגש, קארל מרלטי ואני נכנסים אל מתחם הייצור והתחושה היא שכולם ממתינים בציפייה. לא בכל יום מגיע לישראל שף פטייסיר מפורסם מפריז, לטובת עבודה משותפת עם קונדיטור ישראלי על קולקציה חדשה. אחרי סיור מקיף בכל מתחם הייצור מתחיל יום העבודה הראשון. המתכונים נשלפים, עגלות עמוסות בחומרי גלם מדודים מובאות למרכז החדר וכל עובד מקבל הנחיות מהשף. "נתחיל עם הבצקים, אתה מכין את הבצק הרבוך, את מכינה את הבצק הפריך שישמש אותנו בלילי ואלי. לאחר מכן תחזרו לכאן ונמשיך בחלוקת המשימות" מסביר מרלטי בחיוך שלא יורד מפניו. מהר מאוד הופך החדר למתחם ייצור פרנקו-ישראלי, שיתוף פעולה חוצה יבשות ששוב מעיד על מרכזיות האוכל בחיבורים מיוחדים בין עמים ואנשים.

מרלטי במעבדה עם צוות הקונדיטוריה של שמו (צילום: שרון היינריך)
"אחד הדברים הכי מרגשים מבחינתי הוא להגיע לישראל, יש לי חיבור למדינה הזו שמעולם לא ביקרתי בה" מספר לי מרלטי באחת משיחותינו, שם בבית הנופש בביאריץ שבחבל הבאסקים. "סבתא שלי מצד אבא הייתה יהודיה, סבא שלי היה איטלקי (מכאן השם מרלטי) ואני זוכר ארוחות פרנקו-איטלקיות-יהודיות מדהימות שסבתי הייתה רוקחת, רגו נהדר, ספגטי מופלא והכמויות מאוד לא צרפתיות". העיניים של מרלטי בורקות כשהוא מדבר על המשפחה שלו וניכר שיש בו סקרנות כנה להכיר יותר את שורשיו.

מתאימים קינוחים צרפתיים לחך הישראלי (צילום: שרון היינריך)
מזה זמן רב שאני בוחנת כיצד אפשר להביא את מרלטי לישראל. אפשרות אחת הייתה במסגרת אחד מהקורסים הרבים של שפים צרפתיים בישראל, המתקיימים בבתי הספר השונים לאפייה. האפשרות השנייה היא במסגרת ביקור עבודה פרטי אצל אחד הקונדיטורים הישראלים. ואז, ביום אחד מתקבלת ההחלטה, החתונה שלנו בפריז הייתה האירוע שהביא להגעתו של מרלטי לישראל. בין המוזמנים לאירוע האינטימי והמרגש היו גם מרלטי והקונדיטור הישראלי מיקי שמו. השניים כבר נפגשו בעבר, והמפגש המחודש הוביל לשיחה שבה הועלה רעיון של הגעתו של מרלטי לישראל לטובת בניית קולקציה חדשה עם שמו. הרבה פעמים מועלים רעיונות שכאלה ושגרת היומיום משאירה אותם בגדר רעיונות, אבל כאן קרה משהו והחיבור הבין אישי של שלושתנו הוליד את הביקור המיוחד הזה.

מרלטי בפעולה, כמה אושר במפגש הזה (צילום: שרון היינריך)
בדרך כלל רואים הלקוחות את התוצרים של מפגשים מהסוג הזה, אבל מה קורה מאחורי הקלעים? במהלך חודש ספטמבר 2016 התחלנו לקדם את המפגש, תחילה היה התאריך המיועד הנושא המשמעותי ביותר. מהצד הצרפתי, מדובר בשף פטיסייר מהטובים בפריז, עסוק ביותר, שלוח הזמנים שלו מלא בדרך כלל לפחות שנה קדימה. לצד הטיפול היומיומי בעסק שלו, מרלטי נוהג להעביר סדנאות בצרפת, קוריאה, ביפן ובעוד ארצות. במקביל, לכל מדינה ימי החג והמועד שלה, כך למשל שף פטיסיירים לא יכולים לצאת מהמעבדה שלהם בסמוך לחגי החורף שהרי מדובר בתקופה העמוסה ביותר בשנה, לעומתם הקונדיטורים הישראלים לא ממש יכולים לארח בתקופת חגי תשרי ובוודאי שלא במהלך חג הסופגניות או להבדיל בפסח, במהלכו רוב הקונדיטוריות סגורות או מוכרות קינוחים ומאפים כשרים.

המפגש נקבע בסופו של דבר לנובמבר 2016, ממש לפני שמרלטי ושמו צוללים האחד לשמן הטיגון והשני לקינוחי חג המולד. אחרי קביעת התאריך אנחנו עמלים על יצירת מנעד מעניין של קינוחים אותם ירקח מרלטי ביחד עם שמו וצוותו, כשהמטרה היא יצירת קולקציה חדשה בבוטיקי המתוקים של שמו המתבססת על קינוחים של מרלטי, עם אדפטציות רלוונטיות ללקוחות הישראליים. כששף פטיסייר צרפתי בונה קולקצייה לקונדיטור במדינה אחרת, עליו להבין מי הקהל שעומד מולו, מה הטעמים אותם מעדיפים באותה מדינה, האם חומרי הגלם זהים לחומרי הגלם עמם עובדים בצרפת, מה מזג האוויר במדינת היעד ועוד ועוד פרמטרים משמעותיים ביותר לבניית ימי העבודה המשותפים.

העיר השחור של מרלטי בהכנה (צילום: שרון היינריך)
התהליך מרתק, מדי יום מועברים מיילים בין פריז לישראל, בהם רעיונות למנעד הקינוחים שיבוצעו על ידי מרלטי וצוות הקונדיטוריה בישראל. אחד הקינוחים המפורסמים ביותר של מרלטי הוא הלילי וואלי ,קינוח סגול יפיפה אותו רקח השף כהומאז' לאשתו שוזרת הפרחים. בצק פריך, מעליו פחזניות ממולאות בקרם סיגליות, קולי של פירות יער וזילופים של קרם סיגליות עם קישוט תחרה מסוכר. הקינוח הזה ועוד רבים נכנסים לרשימת הקינוחים אותם ירקח השף בארץ. "מספר חומרי גלם שחשוב לי מאוד שיהיו באיכות הטובה ביותר, אני אביא" מסביר לי מרלטי באחד המפגשים שקדמו לנסיעה. "את תמצית הסיגליות, למשל, מייצר במיוחד עבורי יצרן בשמים מהעיר גראס שבדרום צרפת (ש.ה - עיר הידועה בתעשיית הבשמים שלה) ואת מחית הפיסטוק אני מקבל ממרוקו".

מייצרים בקריות את הלילי ואלי המפורסם של מרלטי (צילום: שרון היינריך)
לא יאמן שהדבר הזה קורה בישראל (צילום: שרון היינריך)
גם על עניין הכמויות והגדלים צריך לתת את הדעת, בפריז נהוג לרכוש קינוחים אישיים ולא עוגות גדולות, לעומת צורת הרכישה בארץ שהיא בדרך כלל של עוגות עגולות גדולות, פסים, עוגות בחושות, שמרים וכו. שמו מעוניין להכין את הקינוחים בדיוק כמו שמרלטי מכין, על מנת להתנסות קודם כל בתוצר המקורי, לכן מועברות על ידי מרלטי מידות של כל התבניות והרינגים, על מנת שבצד הישראלי יוכלו להצטייד במה שחסר.

מכינים את הפרזייה המפורסם של מרלטי (צילום: שרון היינריך)
העבודה עם צוות הקונדיטוריה הישראלי מרתקת גם עבור מרלטי "אני מרגיש שאני לומד בדיוק כמו שאני מלמד. חומרי הגלם שונים, מזג האוויר שונה. למשל שמתי לב שהביצים בישראל דלילות יותר מהביצים אתם אני עובד וזה משפיע על המרקמים הסופיים של הקרמים" מסביר השף בהתלהבות. בזמן שאני מתפקדת כמתורגמנית בין צוות העובדים למרלטי, אני זוכה להכיר אנשים נפלאים שמעוניינים ללמוד עוד ועוד. "הפונדנט הוא משהו שצריך להרגיש" מסביר מרלטי לאחת העובדות שנקראת להגיע לחדר העבודה עם השף משום שהיא היא האחראית על טבילת הפחזניות בפונדנט. "את צריכה לשמור על טמפרטורה נכונה ועל גמישות וברק, כמובן שאם הפונדנט יהיה חם מדי הוא יהיה יותר נוח לעבודה אך יאבד את הברק". כולם עומדים מסביב למרלטי וצופים בו טובל את הפחזניות בציפוי הסגול. כל ארבע פחזניות מוצמדות לריבוע בצק פריך וביניהן מזולף קרם סיגליות עשיר עם אותה תמצית סיגליות שהביא השף מפריז. ההתרגשות בשיאה כשמרלטי מדגים כיצד הוא מכין את קישוטי התחרה הסגולים המעטרים כל קינוח סגלגל. עלה כסף עדין מונח מעל קישוט הסוכר והשף זוכה לקריאות "בראבו" מהצוות.

וגם במנות אישיות (צילום: שרון היינריך)
בסוף כל יום עבודה נשאר הצוות בקונדיטוריה לעוד שעות רבות של עבודה על מנת לשקול את כל חומרי הגלם לקינוחים אשר ירקחו ביום העבודה הבא. בזמן הזה זוכה מרלטי להכיר את מקומות הבילוי של חיפה, את המושבה הגרמנית ואפילו את מרכז הכרמל. החיוך שלא מש מפניו מסגיר את ההנאה שלו מכל רגע בישראל "הנדיבות, השמחה והפתיחות של האנשים עמם אני נפגש מדהימה אותי. אין לי ספק שזו תחילתו של סיפור אהבה, בפעם הבאה אני מתכנן להגיע עם אשתי ובתי ולא רק לעבודה, אלא גם להיכרות מעמיקה עם הארץ הנפלאה שלכם". כשאני פוגשת את מרלטי בפריז אחרי ששבנו מישראל, הוא מראה לי את המוסיקה המתנגנת לו בסלולארי, רותם כהן ודיקלה, כבר אמרנו שהאיש מאוהב?

ואיך נדע איך יצא אם לא נטעם? לחיי מפגשי מפסגה כאלו (צילום: שרון היינריך)


שלכם
שרון

שוק חג המולד בפריז 2016 MARCHE DE NOEL

הקרמבואים המפורסמים של שוק חג המולד (צילום: שרון היינריך)
ואז ביום אחד נפתחים כל הדוכנים, והשדרה מתמלאת באלפי אנשים נרגשים. ילדים, הורים שמתנהגים כמו ילדים, תיירים, מקומיים, כולם מגיעים אל שדרות השאנז-אליזה כדי לחוות את הקסם של שוק חג המולד המרכזי של פריז. כן, יש אותנטיים ממנו, יש פחות תיירותיים ממנו ואין ספק שיש פחות המוניים ממנו, אבל כמוהו יש רק אחד. מדי שנה, בסביבות חודש אוקטובר מתחילים עובדי עיריית פריז להקים את התשתיות לחודש חגי החורף. בשנה שעברה, נרשמו כנראה החגים העצובים ביותר בהיסטוריה של פריז. שוק חג המולד היה אמור להיפתח בדיוק ביום בו ארעו הפיגועים המחרידים של נובמבר, במקומו התקיימו תהלוכות אבל והאורות שדלקו היו אורות נרות הזיכרון. אני זוכרת את עצמי משוטטת ברחובות העיר המוכה, ושוק חג המולד נראה הדבר הכי רחוק באותם ימים מהמציאות.

רקלט חברים, רקלט (צילום: שרון היינריך)
השנה נפתח שוק חג המולד בשדרה רחבת הידיים כמתוכנן, והאווירה פשוט נפלאה. רבבות אנשים פוקדים את השוק בכל יום, בעיקר בסופי השבוע והמוכרים סוף סוף מחייכים, לא פשוטה הפגיעה בפרנסה שחוו כאן כולם. השוק עצמו ממוקם בחלק התחתון של שדרת השאנז אליזה, והוא מתחיל מכיכר "רון פוואה דה שאנז אליזה" ועד כיכר הקונקורד. מדובר באזור בו מסתיימות החנויות של השדרה ומתחיל החלק הירוק. בשני צדדי השדרה ממוקמים מאות דוכנים, מתקנים לילדים, משטח החלקה על קרח ובכיכר הקונקורד עצמה ניצב לו גלגל ענק המאפשר מבט מלמעלה על עיר האורות, שבתקופה הזו של השנה מוארת מתמיד.

ערמונים קלויים ולוהטים (צילום: שרון היינריך)
אז מה תמצאו בשוק? קודם כל אווירה, גם אם אתם לא מתכננים לרכוש או לטעום דברים בדוכנים השונים, האווירה מדליקה ומשמחת. אנשים רבים, מוסיקת חג, אורות, קישוטים והמון ריחות של מיני מאכלים. הדוכנים נחלקים לשני סוגים מרכזיים, קישוטים ומתנות לחג, ואוכל כמובן. הסוג הראשון כולל בתוכו מגוון גדול של דוכני מתנות, סבונים, בגדי חורף, ברכות לחג המולד וכו'. הסוג השני כולל מגוון גדול מאוד של דוכני מזון מאזורים שונים של צרפת, מסעדות עם מקומות ישיבה ודוכני מתוקים המאפיינים את החגים ואת החורף בכלל.

בין דוכני המזון המעניינים תוכלו למצוא מגוון גדול של דוכני נקניקיות ובשרים מסוגים שונים, מחבתות ענק שבהן מכינים תפוחי אדמה מהבילים עם גבינות מותכות, דוכנים עם תבשילים מסוגים שונים דוכני נקניקים וגבינות ועוד ועוד. אחד המרשימים בגזרת האוכל הוא דוכן המתמחה בכריכים מסוגים שונים, כשעל כל כריך נמרחת בסופו של התהליך מנה נדיבה של גבינה מותכת מאחד ממתקני הרקלט המונחים על הדוכן. הרקלט היא גבינה שוויצרית וגם סוג של מנה שהגבינה היא חומר הגלם המרכזי בה. את הרקלט נוהגים להצמיד לברזל מלובן או לסוג של מקור חום, לאחר מכן מגרדים את השכבה המותכת לתוך כריך או על תפוחי אדמה. מדובר במנה כבדה מאוד אך חורפית ומנחמת.

שווה כל כך את הלכלוך בידיים (צילום: שרון היינריך)
בגזרת המתוקים כמובן שלא מדובר בקינוחים ברמה של בוטיקי הפטיסרי המעולים של פריז, אלא במתוקים של ירידים. כך למשל תוכלו למצוא דוכנים של צ'ורוס מטוגן עסיסי, המוגש עם נוטלה, תפוחי אהבה שהם אותם תפוחים מצופים בסוכרייה אדומה (הצרפתים מתים עליהם), קרפים עם מגוון מילויים ויין חם עם תבלינים. אבל שני הכוכבים מבחינתי הם ללא ספק הערמונים הקלויים ודוכני הקרמבואים. הערמונים בשוק נמכרים קלויים ולוהטים ואין כמו לקלף אותם ולנגוס בהם כשהם חמים והידיים שחורות מפחם. הקרמבואים גונבים בכל שנה את ההצגה, מעל 20 טעמים של קרמבואים בציפויים שונים, עם קוקוס, עם אגוזים מקורמלים, שוקולד לבן, שוקולד מריר, קפה  ועוד ועוד. מכיוון שהקרמבואים לא נמכרים בחנויות, הרי שהם מהווים אטרקציה בשווקי חג המולד, ניתן לרכוש אותם ביחידות או להרכיב לעצמכם קופסא של מספר קרמבואים בטעמים ובציפויים שונים.

תפוחי האהבה (צילום: שרון היינריך)

שוק חג המולד בשאנז אליזה פתוח עד ה 8.1.2017, מכיכר הקונקורד עד תחילת אזור החנויות של השדרה.
שעות הפעילות:  12:00-00:00, בשישי ובשבת עד 01:00

אושר (צילום: שרון היינריך)

שלכם
שרון

Fondant aux Marrons, An easy recipe for chestnut fondant to warm up your winter

can't stop eating it (photo: Sharon Heinrich)
Every time I post a photo of Olivier’s chestnut fondant on social media, my followers go crazy: hundreds of likes and impassioned comments expressing desire to try it as well as, of course, endless requestsfor the recipe for this magical sweet. As someone who samples this chestnut fondant almost every Saturday during the winter months, I can understand why it’s so exciting. Visibly, however, the fondant looks quite simple and bland, unattractive even, and it always surprises me how its photo manages to garner so much attention.

I’ve known Olivier Campagnac for years; ours is the kind of friendship that develops among coworkers or people of the same trade. Every Saturday he opens his stand in the Marché Maubert (Maubert market). I visit the market with my tours and always pay a visit to his stand. At first, our exchanges were short: “Bonjour, Monsieur,” “Bonjour, Madame” and the like, but gradually they became deeper. At this point it’s worth noting that “deep” exchanges with French people who aren’t your friends are quite, well, different from the ones we are used to in teeny, tiny Israel. It took a longtime until Campagnac shared personal details about himself, and to this day, I still don’t know much about him.

chestnuts in Christmas market (photo: Sharon Heinrich)

Olivier’s stand is on the small side and offers a limited assortment of products, all of them “travel cakes,” or, in French,gateaux de voyage.These are usually cakes that don’t require refrigeration and thus can be taken on trips without having to worry about cream or mousse that won’t survive without proper storage. Campagnac makes a few types of cakes, incorporating different fruits based on the seasons. For example, you might find sponge cake with almonds or dried fruit, or with apples or plums, chocolate cake with pears, and more. During cherry season, he offers the famous clafoutis of Limousin, in central France.

However, the showstoppers are, without a doubt, two small brown cakes that aren’t much to look at, but are very, very tasty. The first, chocolate fondant, can be found at Olivier’s stand year round. Chocolate is, after all, doesn’t have to be limited to a specific time of year. Fondant is made with minimal dry ingredients, if at all, and is instead made up primarily of butter, eggs, and chocolate. It’s typically served in small portions, as even a modest bite can feel relatively heavy and quite rich.

At the end of September or beginning of October—“It depends on the weather,” says Campagnac—the real treat hits this stand in the Marché Maubert. “In two weeks, the chestnut fondant will be back,” Campagnac tells me with a smile of satisfaction. He knows how eagerly I await it.

The Chestnut Fondant in Marche Maubert (photo: Sharon Heinrich)

And then, at the beginning of October, it appears: a brown fondant, lighter than its chocolate brother, in a small pile on the table. Alongside it lie two chestnuts, a sign of the authenticity, so to speak, of the raw ingredients inside it. Campagnac gives me a small slice of the first chestnut fondant of the season. With closed eyes, I nibble at it, smiling big. I’ll never forget the first time I tried this special thing—so simple, yet so delicious. (Of course, the flavor of the chestnuts is quite dominant, so it’s best for people who are fans of this special fruit.)

Campagnac won’t share his recipe for chestnut fondant, and I can understand why. The dessert may look simple, but perfecting the texture is no small feat, it turns out. “But my readers are eagerly awaiting the recipe; it has become popular in Israel,” I implored gently. “Experiment, and bring me what you come up with. I’m happy to tell you if you’re getting close,” he agreed with a smile after seeing my Israeli stubbornness at its best. So after much trial and error, voilà: please find the recipe for Marché Maubert-style chestnut fondant. For the original one, you’ll have to visit Paris, but in the meantime, here’s my version, which, according to Campagnac, is not too far off.

winter in Paris (photo: Sharon Heinrich)


Marché Maubert–Style Chestnut Fondant
Makes 1 small loaf pan (11x22 cm)

Ingredients: 
30 grams butter
40 grams dark chocolate (at least 64% cacao)
Pinch of salt (preferably fleur de sel)
480 grams chestnut spread
3 egg yolks
20 grams flour (potato starch works too)

Preparation:  
Preheat the oven to 170 degrees. Grease an 11-by-22-centimeter loaf pan and line with parchment paper.

In the top of a double boiler over boiling water, melt the butter, chocolate, and salt. 

In a bowl, combine the chestnut spread, yolks, and flour. Add the melted butter and chocolate mixture. Stir until well combined.

Pour into the pan, and bake for about 35 minutes, until still soft, but not wet. If a toothpick poked into the middle comes out wet, return to the oven and bake for a few more minutes.

Cool and serve at room temperature with soft whipped cream, vanilla ice cream, or as is.

Love it (photo: Sharon Heinrich)

Best wishes for a warm winter,

Yours, 
Sharon 

מון שוקולה בלאן, קינוח ערמונים ושוקולד חגיגי לחורף חמים MONT CHOCOLAT BLANC

יצירה שהיא כולה שוקולד וערמונים (צילום: שרון היינריך)
אם יש תקופה בפריז שאני מוכנה שתימשך כל השנה, הרי שמדובר בתקופה הזו שלפני חג המולד. לא קר מדי וכבר ממש לא חמים, השמש מבקרת את עיר האורות מדי פעם, עלי השלכת הכתומים, אדומים, צהובים מכסים את המדרכות ואת הגינות, והערמונים, אוי הערמונים. מי שעוקב אחרי יודע שערמונים יכולים לשמח אותי בכל מצב, אני כל כך אוהבת את הטעם שלהם ומנסה ליהנות מהם כמה שאפשר, כי בסביבות מרץ הם כבר לא כאן, עד הסתיו הבא. קינוחים עם ערמונים, ערמונים מסוכרים (הטובים ביותר הם לגמרי אצל פטריק רוז'ה) וכמובן שהערמונים הקלויים שמככבים בשווקי חג המולד. 

אז אחרי פונדנט הערמונים וטארט הערמונים מסקרפונה, הנה קינוח חדש במסגרת קדחת הערמונים. האמת היא שאפשר לשלב אותם בכל כך הרבה קינוחים ובכל בוקר, במהלך הריצה, עולים לי רעיונות חדשים שלאחר מכן אני חייבת לממש. כמובן שמי שזוכה לאכול את כל המתוקים האלה הם ממוש, השכנים, החברים בפריז וגם טארק מהשוק, כי אם הם יישארו בבית המצב יהיה חמור ביותר.

הפעם החלטתי ללכת לכיוון הקינוח האישי והחגיגי יותר, קינוח של ביסקוויט שוקולד, גנאש מוקצף של שוקולד דולסי, גנאש שוקולד לבן וזילופי קרם ערמונים. ההשראה לקינוח מגיעה כמובן מקינוח המון-בלאן המפורסם, המכיל בדרך כלל שכבת מרנג, קרם שאנטיי וזילופי קרם ערמונים. מכיוון שאני לא מחובבי המרנג, הרי שהחלפתי אותו בבסיסים של ביסקוויט שוקולד, וכך נולד לו ה"מון-שוקולה-בלאן".

ערמונים על האש בשווקי חג המולד (צילום: שרון היינריך)

הקינוח מורכב מכמה שלבים ודורש השקעה, אבל התוצאה (לטעמי) מרשימה וטעימה כל כך. חשוב מאוד לעשות שימוש במשקל במהלך הכנת הקינוח, רבים מבקשים ממני מתכונים בכוסות, כפות, יחידות וכו', אך בפטיסרי הדיוק חשוב ביותר ולכן מומלץ בחום להצטייד במשקל גרמים קטן שניתן להשיג היום בקלות, לא תאמינו כמה קל לשקול רכיבים ולעבוד בצורה מדויקת.

מון-שוקולה-בלאן
מתכון ל 5 קינוחים אישיים קוטר 6-7 ס"מ

חומרים:
ביסקוויט שוקולד רך
210 גרם שוקולד מריר 66% ומעלה
120 גרם חמאה
105 גרם חלמונים (בערך מ 5 ביצים)
210 גרם חלבונים (בערך מ 6 ביצים)
120 גרם סוכר
40 גרם קמח רגיל (או קמח תפוחי אדמה לגרסא ללא גלוטן)

גנאש דולסי
380 גרם שמנת מתוקה
300 גרם שוקולד דולסי (שוקולד קרמלי של ולרונה)

אגוזים מקורמלים גרוסים (ברס)

גנאש שוקולד לבן 
380 גרם שמנת מתוקה
300 גרם שוקולד לבן

קרם ערמונים
50 גרם פירה ערמונים (ראו כוכבית)
23 גרם חמאה רכה
100 גרם קרם ערמונים מתוק (ראו כוכבית)
6 גרם רום או קוניאק איכותי
* קרם ערמונים ופירה ערמונים, מה ההבדל? יש כמה וכמה הבדלים ויש גם שימושים שונים במונחים שונים הגורמים לבלבול. קרם ערמונים יהיה רך יותר, ממש קרמי. פירה ערמונים הוא מוצק יותר, הרבה פחות נוזלי, הוא זה שנותן את היציבות לזילופי הערמונים. במתכון זה עדיף לעשות שימוש בפירה ערמונים עם סוכר, אם אין אז ניתן לעשות שימוש גם בפירה ערמונים בלי סוכר ואז הקרם יהיה פחות מתוק.

ההשקעה בפרטים משתלמת (צילום: שרון היינריך)


הכנה:
ביסקוויט שוקולד רך
1. ממסים שוקולד וחמאה על בן מארי או במיקרוגל, עד להמסה מלאה.
2. מסירים מהאש, טורפים פנימה חלמונים. יש לטרוף במהירות ,על מנת שהחלמונים לא ייקרשו.
3. מקציפים חלבונים ומוסיפים סוכר בהדרגה. מקציפים לקצף יציב.
4. טורפים כשליש מכמות החלבונים המוקצפים לתערובת השוקולד, על מנת להפוך אותה לקלילה יותר.
5. מוסיפים לתערובת השוקולד בתנועות קיפול ולסרוגין את יתרת החלבונים ואת הקמח, מקפלים עד לקבלת תערובת אחידה.
6. יוצקים את התערובת על תבנית גדולה (או על שתיים בינוניות) מרופדת בנייר אפייה, יש לקחת בחשבון שעלינו לקרוץ 15 עיגולים בקוטר 6-7 ס"מ. אופים בתנור שחומם מראש ל 190 מעלות כ 5-6 דקות, יש להיזהר מאפיית יתר ולהימנע מייבוש של הביסקוויט.
7. מוציאים מהתנור ומשאירים על נייר האפייה. הופכים את נייר האפייה עם הביסקוויט על נייר אפייה נוסף ומניחים להצטננות (שומר על לחות הביסקוויט).
8. קורצים 15 עיגולים בקוטר 6-7 ס"מ, לקריצה מומלץ להשתמש באותו רינג בו ניצור דסקיות מהגנאש דולסי (ראו בהמשך).

גנאש שוקולד דולסי (מומלץ להכין יום לפני)
9. מביאים שמנת לסף רתיחה
10. יוצקים את השמנת על השוקולד, ממתינים כמה שניות ומערבבים לקבלת גנאש חלק. מכניסים למקרר ללילה.
11. מקציפים את הגנאש לקצף נוקשה, יש להיזהר מהקצפת יתר משום שהגנאש נוטה להישבר מהר.
מניחים 5 רינגים בקוטר 6-7 ס"מ על תבנית עם נייר אפייה. מעבירים את הגנאש לשק זילוף, מזלפים את הגנאש לתוך הרינגים, משטחים את הגנאש לקבלת דסקיות עבות וחלקות. מכניסים למקפיא עד שהדסקיות קפואות לגמרי.

גנאש לבן (מומלץ להכין יום לפני)
12. מביאים שמנת לסף רתיחה
13. יוצקים את השמנת על השוקולד, ממתינים כמה שניות ומערבבים לקבלת גנאש חלק. מכניסים למקרר ללילה.

קרם ערמונים
14. מרכיבים על ראש מיקסר וו ערבול (גיטרה) ומערבלים ביחד פירה ערמונים וחמאה.
15. מוסיפים קרם ערמונים וממשיכים לערבל, מוסיפים את האלכוהול. מערבלים עד לקבלת מאסה אחידה וחלקה.
מעבירים לשקית זילוף עם צנתר מיוחד לזילוף "אטריות".

הרכבה:
16. מסדרים 5 עיגולי ביסקוויט שוקולד על תבנית.
17. מניחים מעל כל עיגול ביסקוויט דסקית גנאש דולסי (משחררים בעזרת סכין מדפנות הרינג).
18. מניחים מעל הדסקית עיגול ביסקוויט שוקולד נוסף, מקשטים את דפנות דסקיות הגנאש בברס.
19. מקציפים את גנאש השוקולד הלבן לקצף נוקשה, יש להיזהר מהקצפת יתר משום שהגנאש נוטה להישבר מהר. מעבירים לשקית זילוף עם צנתר בצורה הרצויה (אני השתמשתי בצנתר משונן), מזלפים מעל כל ביסקוויט שוקולד את הגנאש בצורה הרצויה.
20. מניחים מעל שכבת הגנאש שוקולד לבן ביסקוויט שוקולד נוסף.
21. מזלפים "אטריות" ערמונים מעל שכבת הביסקוויט האחרונה ומגישים.

ואז מגיע הזילוף, ערמונים מון אמור (צילום: שרון היינריך)


בתיאבון!
שרון

KL PATISSERIE פטיסרי חדשה שהיא גם סלון תה

אלף עלים של אושר אה-לה-מינוט (צילום: שרון היינריך)
קווין לקוט (Kevin LACOTE) מזמין אותי להכנס למעבדה ולצפות בו מכין את אחד הקינוחים המיוחדים אותם הוא מציע בפטיסרי החדשה שלו KL PATISSERIE. אני נכנסת דרך דלת זכוכית שקופה ומעמדת היצירה שלו אני רואה את כל הסלון-דה-תה, רק קיר של זכוכית מפריד ביני לבין הלקוחות שנהנים להם מכוס משקה חמים ומקינוח משובח. "חשוב לי קשר העין עם הלקוחות, חשוב לי שהם יוכלו לראות את המעבדה, לראות כיצד אנחנו עובדים ולהיות חלק מהתהליך". הרעיון הזה של מעבדה החשופה לעיני כל הוא לא דבר רגיל בפריז, נדירים המקומות בתחום הפטיסרי בהם ניתן לראות את מקום הייצור בפעולה.

"את המסלול שלי התחלתי מאוחר יחסית, בגיל 17" מספר לקוט. זה אולי נשמע מוזר מעט, אבל עבור שפים ושף פטיסיירים בצרפת גיל 15 הוא הגיל המקובל לתחילת קריירה בתחום הקינוחים או המטבח. בגיל זה רוכשים התלמידים הצעירים את הכלים הבסיסיים לעבודה ולאט לאט עוברים ממקום למקום, לומדים טכניקות חדשות, מקבלים השראה מהשפים שלהם ומפתחים את העצמאות שלהם בתחום. "בתחילה למדתי בכלל בישול וכחלק מהלימודים שלי הוצבתי במסעדת Le Grand Vefour שעוטרה באותה תקופה בשלושה כוכבי מישלן. כשעבדתי במסעדה הבנתי שהקצב ואופי העבודה במטבח סוער מדי עבורי, משום שאני מטבעי בן אדם פחות רגוע וביחד זה היה יותר מדי". אחרי שעבר למחלקת הפטיסרי במסעדה, גילה את עולם הקינוחים והתחבר לרוגע היחסי שבו, לדיוק וליצירתיות.

בצק עלים בהכנה במעבדה השקופה של לקוט (צילום: שרון היינריך)

לאחר שבחר את ערוץ המתוקים, נשלח הפטיסייר הצעיר לעבוד במלון היוקרה GEORGE V שנמצא במשולש הזהב של פריז, אחד האזורים היוקרתיים ביותר בעיר האורות, בו נמצאים מספר מלונות יוקרה בהם נוהגים להתארח עשירי העולם, מנהיגים ומפורסמים. לאחר שסיים את ההתנסות במסגרת הלימודים, נשאר לעבוד במלון תחת ניהולו של השף פטיסייר פבריס לקלר והסו שף שלו פרנסוואה פרה. פרה, אגב, מוביל היום את הפטיסרי של אחד המלונות המפורסמים ביותר בעולם, מלון RITZ היוקרתי בכיכר ואנדום, ממנו יצאה הנסיכה דיאנה על מותה. המלון שופץ במשך מספר שנים ולאחרונה נפתח מחדש.

אחרי כ 4 שנים עזב את המלון והתחיל לעבוד במסעדות מישלן ברחבי צרפת. אין פלא שהמקום החדש שלו שנמצא ברובע ה 17 היוקרתי, מזכיר בעיצובו חלל של מסעדה מודרנית ומסוגננת. "אחד הדברים שאני זוכר עד היום הוא יומי הראשון במסעדת המישלן L'Aambroisie שנמצאת בכיכר ווז'. מדובר במסעדה המעוטרת בשלושה מקרוני מישלן (יש הנוהגים לקרוא לכוכבים מקרונים), בה עושים שימוש בחומרי הגלם הטובים ביותר שאפשר להשיג. ביום הראשון לעבודתי הנחה אותי השף פטיסייר להכין פירה של קסיס והיה לי ברור שמדובר במשימה קצרה מאוד שהרי היום נהוג להשתמש במחיות. מהר מאוד הניחו לפני ארגזים של קסיס טרי ובמשך 3 שעות עבדתי רק על הפרדת הקסיס מהענפים". לקוט מתאר בחיוך את הסיטואציה שהתחילה את המסע שלו במסעדות היוקרה, שם הוא למד להכין קינוחים "אה-לה-מינוט", כאלו שלא צריכים להכניס אליהם חומרים משמרים או מייצבים. בהמשך עבר בעוד מטבחים של מסעדות נחשבות, כולל במטבח של מלון היוקרה One & Only The Palm, Dubai, ובסופו של תהליך הבין שהגיע הזמן לפתוח מקום משלו.

גם פטיסרי וגם סלון דה תה (צילום: שרון היינריך)
"הבעיה שלי היא שאני לא מתאים לכל מסגרת, אני משתעמם די מהר ורוצה לגוון, ליצור את מה שאני אוהב ולכן החלטתי שהגיע הזמן לפתוח מקום שאוכל להביא בו לידי ביטוי את היצירתיות שלי, את הרצון שלי לקשר עם לקוחות וגם יכיל את האופי הלא פשוט שלי". המסלול המרתק של השף פטיסייר ניכר בסגנון המיוחד בו בחר לעצב את המקום. האווירה יוקרתית מצד אחד, אך נגישה מצד שני. הריהוט מזכיר מעט את הסגנון הסקנדינבי, שילוב של עץ וכורסאות מרופדות בבד עדין, חלון ענק הפונה לרחוב וגורם ללקוחות להרגיש כאילו הם יושבים במקום פתוח, השרותים כאילו נלקחו ממסעדת מישלן (נסו אותם) וחלון גדול מכניס את הלקוחות אל תוך מתחם הייצור.

בתוך המעבדה לקוט נערך להכנת אחד הקינוחים היותר מיוחדים המוגשים במקום. בנוסף לקינוחי הויטרינה המתחלפים על פי עונות, מוגשים בסלון-דה-תה גם קינוחים המיוצרים על פי הזמנה, דבר המאפיין מאוד את מסעדות המישלן בהן גדל והתפתח השף. "אני עומד להכין טארט שוקולד סופלה. שילוב של בסיס טארט שוקולד אותו אנחנו מכינים מראש, ומעליו סופלה שוקולד הנאפה אה-לה-מינוט לאחר שמתקבלת הזמנה". הרעיון הזה מבריק, שילוב של מרקם פציח של בצק פריך עם שוקולד, גנאש שוקולד, ביסקוויט שוקולד ללא קמח ומעל כל זה סופלה שוקולד טרי ואוורירי המורכב מקרם פטיסייר שוקולד וחלבונים מוקצפים, שמזולף על הטארט, נאפה כמה דקות ומוגש חם לשולחן. הכנת סופלה היא לא עניין של מה בכך וצריך להיות אמיץ במידה מסוימת כדי להגיש כזו מנה. על הסופלה להיכנס לתנור רק לאחר שהוזמן וברגע יציאתו עליו להיות מוגש ללקוח. כעבור כמה שניות הוא צונח וכל הקסם של המראה התפוח נעלם. לקוט מצליח להגיע לדיוק באפייה, מצד אחד נפח מרשים ומצד שני נוזליות קלה בתוך הסופלה, מעדן אמיתי לחובבי שוקולד.

טארט שוקולד סופלה - הברקה! (צילום: שרון היינריך)
לקוט מדגיש שהחלק החשוב לו ביותר בקינוח הוא הטעם ולא המראה "כיום יש מקומות ששמים יותר מדי דגש על המראה ובסופו של דבר כשטועמים את הקינוח הטעם לא עומד בציפיות. אני אוהב לעשות שימוש בחומרי גלם טריים, אחד הטארטים היחידים אותם ניתן יהיה למצוא לאורך כל השנה בויטרינה יהיה טארט הלימון שהינו חומר גלם רב עונתי". מבין קינוחי הויטרינה טעמנו את ה KARA DAMIA העשוי בצק פריך, קרמל מלוח, מוס שוקולד חלב קרמל, דקואז קוקוס ואגוזי מקדמיה מקורמלים. אם אתם חובבי קרמל, הטארט הזה הוא בדיוק עבורכם. עוד בתפריט סאנט-אונורה פקאן, סאנט-אונורה קפה עם שוקולד וקרדמון, מיל-פיי וניל וקרמל ואפילו קינוח בשם WAGRAM על שם תחנת המטרו הסמוכה לפטיסרי, עם בצק עלים ואגוזי לוז וקרם פרלינה.

בנוסף לקינוחים הנאכלים בדרך כלל אחרי ארוחת הצהריים או בשעת התה, במקום מוגשות ארוחות בוקר הכוללות מגוון מאפי בוקר, עוגיות, מוזלי, מצים טבעיים ושתייה חמה (קפה, שוקולה חם ותה), גם כוסית יין תוכלו ללגום במקום ובשילוב עם קינוח איכותי מדובר בחגיגה.

לקוט בפעולה (צילום: שרון היינריך)


KL PATISSERIE
78 Avenue de Villiers
75017 Paris
מטרו: WAGRAM
שעות פתיחה: שלישי עד שבת 08:30-19:30, ראשון עד 18:30

שלכם
שרון